כמה מילים על וויסות חושי בילדים והידרותרפיה – תשובות לשאלות נפוצות
 
מה זה וויסות חושי ומה זה ליקוי בוויסות חושי?
אז בואו נתחיל בהקדמה קלה שתסביר את תפקיד החושים בהתפתחות הכללית של ילדכם.
התפתחות הינה תהליך ממושך ומסובך המתחיל מרגע ההתעברות ונמשך עד לגיל 12-15 שנה. בזמן זה מתקיימים תהליכים של גדילה מווסתת והתפתחות במבנה הילד, בצורתו ובתפקודו.
לאורך תקופת חיים זו הילד מתפתח במספר תחומים בו זמנית:
* גדילה -  תהליך בו התינוק מוסיף לגופו משקל, מתארך והיקף ראשו גדל. קצב הגדילה נמדד במדדי משקל (בקילוגרם), אורך (בסנטימטרים) והיקף הראש (בסנטימטרים) ביחס לגיל התינוק (בחודשים) וכן ליחס בין המדדים השונים (משקל ביחס לאורך).
* התפתחות פיזית - התפתחות תנועתית, חושית והתפתחות של מבנים מוחיים.
* התפתחות קוגניטיבית -מיומנויות חשיבה, תפיסה, הבנת מצבים.
* התפתחות רגשית וחברתית - יצירת קשרים בינאישיים, גיבוש הדימוי העצמי, גיבוש נפרדות-אני מול האחר.
כל תהליכי ההתפתחות והגדילה מחייבים הדדיות ביניהם כך שכל לקות או חוסר בתהליך אחד עלולים ליצור עיכוב בהתפתחות תחומים אחרים.
התפתחות מוגדרת כתהליך של רכישת מיומנות. תהליך זה מתרחש לכל אורך החיים ומחייב תאום בין כל המרכיבים והמערכות של הגוף כגון: מוטוריקה גסה ועדינה, תחושה, שפה ותקשורת, תפיסה ותהליכי למידה, חקירה והתנסות, מוטיבציה ויוזמה.
בשנים האחרונות, בהתבסס על מחקרים רבים, מתקבעת ההבנה כי תהליך ההתפתחות הינו מכלול של כישורים בסיסיים (אבני דרך התפתחותיות) שהשילוב ביניהם מביא את האדם לתפקוד מלא. כל שלב שמתפתח מכיל בתוכו מרכיבים מהשלבים הקודמים אולם אין חובה לסדר מסויים.
לדוגמא, כאשר אנו עוקבים אחר ההתפתחות המוטורית של הילדים אנו רואים שרצף ההתפתחות הוא די אחיד אצל כל הילדים, אך קצב ההתפתחות יכול להיות שונה מילד לילד. השינויים תלויים בבשלות המערכות, הגדילה פיזית והניסיון של כל ילד וילדה. בשלבים אלו יש חשיבות גדולה להתפתחות מערכות הגוף כולן ולאינטראקציה ביניהן. כמובן שלגורמי תורשה וסביבה חשיבות והשפעה על התהליך.
 
איך זה קורה, מה משפיע על התהליכים ואיך הם מווסתים?
קיימות תאוריות שונות הנוגעות לאופי ההתפתחות ולמערכות המעורבות בקידומה ובוויסותה. החוקרים מדברים באופן כללי על כך שתהליך ההתפתחות תלוי בהדדיות בין מערכות הגוף כולן בזמן שהילד מכוון לביצוע מטרה ספציפית.
בעצם, מדובר בתהליך של "ארגון עצמי" הקורה תוך וכתוצאה מאינטראקציה בין גורמים רבים כגון: משקל הגוף, כוח שרירים, מבנה מפרקי, מערכות תחושה, מערכות פנימיות, מצב הרוח, אופי הילד וגורמים סביבתיים.
ומה המקום של החושים בכל התהליך הגדול הזה? – החושים משמשים כגורם מעורר ומווסת לפיתוח תנועה, רגש והתאמה לסביבה.
לאדם מספר מערכות חושים שתפקידם לקלוט מידע מהסביבה החיצונית או מהגוף ולהעבירו למוח לשם עיבוד והחלטה לגבי הפעולה הנדרשת.
מערכות אלו קיימות בגיל לידה תקין ומאפשרות לילד לפתח את יכולותיו המוטוריות, הרגשיות והחברתיות.
המערכות הן:
* מערכות תחושה מיוחדות - ראיה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. ראיה- מאפשרת ערנות והתמצאות בסביבה; שמיעה: מאפשרת קשר ודיבור מילולי. מבוכי האוזן מאפשרים הזדקפות, שמירה על שווי משקל ויכולת וויסות תנועה; מישוש: מאפשר התמצאות במרחב, דימוי ומושג גוף, תכנון פעולה, מידע על סכנה ועוד.
* מערכת תחושה חיצונית - מספקת מידע לגבי טמפרטורה, מגע וכאב על העור.
* מערכת תחושה פנימית (מושפעת מתנועה במפרקים) - מספקת מידע על מיקום האיבר בחלל.
*מערכת תחושה פנימית (מאיברי הגוף) – מספקת מידע לגבי מצבים בתוך הגוף המערבים כאב, לחץ, ושינויים בשווי משקל.
 
התהליך הנוירולוגי בו אנו קולטים מידע מהגוף והסביבה באמצעות מערכות התחושה השונות, מעבדים אותו ומשתמשים בו לצורך הסתגלות רגשית ופעולה מותאמת לדרישות הסביבה נקרא "וויסות חושי" או "אינטגרציה סנסורית" (תיאוריית האינטגרציה של דר ג'יין איירס).
האינטגרציה הסנסורית חיונית מאד לכל תהליכי ההתפתחות – למידה, וויסות רגשי, תנועה, פעילות יומיומית, התנהגות ומעורבות חברתית.
לדוגמא, מבחינת התפתחות סנסו-מוטורית - על מנת להכיר ולהבין את סביבתו, על הילד לחוות ניסיון ישיר עמה - זוחל קדימה, הולך החוצה וכדומה. דרך ההתנסות המוטורית האישית הילד מתחיל להבין את מושגי הסביבה מגע, טמפרטורה, מבנה, מרחק ועוד. המידע התחושתי שהוא מקבל מהסביבה מאפשר לו לבחור בפעולות הנכונות להמשך תהליך הלמידה וההתפתחות. מדובר, לפי איירס בתגובה מסתגלת, כזו שמתאימה עצמה לגירויים החושיים שחווה הילד ומאפשרת לו לשכלל את יכולותיו והתאמתו לסביבה.
כאשר הוויסות התחושתי תקין יכול הילד לסנן גירויים שאינם חשובים לתפקוד שלו ולהתייחס ולהגיב אך ורק לגירויים הרלוונטיים לצרכיו באותה עת.
ליקוי בוויסות החושי מתבטא בכך שהילד מתקשה בסינון זה. גירויים אשר ילדים אחרים לא רואים בהם קושי או הפרעה, מהווים עבור הילד עם הקושי בוויסות החושי גורם מכשיל שהוא אינו מסוגל לווסת את עוצמת תגובתו אליו. דבר זה גורם לתגובות התנהגותיות שאינן מתאימות לסביבה הפיזית או החברתית. ילדים עם ליקויי בוויסות החושי עלולים לפתח עם השנים התנהגויות שאינן תואמות את צרכי הסביבה או החברה, קשיים מוטוריים, קשיים לימודיים או קשיים רגשיים. קשיים אלו עלולים להוביל לתחושות ערך עצמי נמוך, תגובות של כעס או הסתגרות.
מאפיינים עיקריים של ליקויים בוויסות החושי:
רגישות יתר: מצב בו הגירויים החושיים השונים נחווים על ידי הילד כלא נעימים. לדוגמא: רעש שנחווה כרעש רגיל עבור מרבית הילדים יחווה על ידי הילד עם הליקוי בוויסות החושי כרעש חזק עד בלתי נסבל. ריח מסוים יהיה לו בלתי נסבל ומגע של בד מסוים, תפרים בבגד או רוכסן, עלולים להחוות על ידו כמכאיבים. לעיתים אפילו מגע של ההורים כאשר הילד נישא בידיהם עלול להיות בלתי נעים. ילדים אלו רגישים מאד לסביבה ויגיבו באי נוחות, חוסר שקט ובכי או הימנעות.
תת רגישות: מצב בו הילד קליטת הגירויים במערכת העצבית של הילד נמוכה כך שהוא זקוק לרמת גרייה גבוהה על מנת להיות פעיל ומעורב בסביבה. כתוצאה מכך הילדים נראים שחסרי מוטיבציה לפעולה בסביבה. כדי להפעילם יש צורך בגרייה חזקה מהרגיל כמו חיבוק חזק, ניענוע באמפליטודה גבוהה ועוד.
חוסר רגישות - חיפוש חושי: מצב בו הילד נמצא בחיפוש מתמיד אחר גירויים חושיים – תנועה, קול, מגע ועוד. במצב זה הילד נמצא בחוסר שקט מתמיד ומוסחות גבוהה הנובעת מחיפוש קבוע אחר גירויים.
 
איך בעצם הטיפול מאפשר איזון בליקוי הזה?
ראשית, חשוב לציין שהטיפול חייב להיעשות על ידי מטפל מיומן (בדרך כלל מרפאים בעיסוק) בשיתוף עם ההורים, בני המשפחה והמסגרת החינוכית.
הרעיון בטיפול הוא חשיפה מווסתת והדרגתית של הילד לגירויים החושיים ועל ידי כך לאפשר לו ללמוד להסתגל אליהם ולהגיב אליהם בצורה מתאימה. החשיפה, בצורה מהנה, מתמקדת באתגרים מחיי היומיום כגון התלבשות או אכילה כולל משחקים בשילוב עם ילדים אחרים, תוך שימת דגש על תגובות מותאמות, רגשיות, התנהגותיות וחברתיות.
אחד הטיפולים הנפוצים והמתאימים לילדים אלו נקרא "דיאטה סנסורית". במהלך טיפול זה הילד נחשף באופן יזום, לאורך כל היום לגירויים חושיים ולפעילויות ספציפיות המותאמות לו ולרגישות שלו במיוחד. הטיפול אינו נעשה בסביבה הטיפולית בלבד אלא גם בבית, בין בני המשפחה ואף במסגרת החינוכית של הילד.
יש מטפלים אשר מעדיפים את הגישה של התאמת הסביבה ככל הניתן לקשייו של הילד על מנת למנוע ממנו את התסכולים הרבים ותוך כדי כך לאפשר לו התנסויות וחוויות חושיות קלות יותר לוויסות ועיבוד.
ההמלצה המקצועית היא להתחיל את הטיפולים מוקדם כלל הניתן על מנת לאפשר לילד לפתח התנהגות מותאמת כשהם צעירים ובכך למנוע מהם את התסכול הרב הנלווה לקושי זה.
 
מה היתרון (אם קיים) בעבודה בתוך סביבת מים?
העבודה במים מספקת לילד עם הקושי בוויסות החושי יתרונות רבים. יתרונות אלו נובעים בראש ובראשונה מתכונות המים עצמם וכן ממיומנותם של המטפלים.
אני בוחרת לשים דגש ראשון על תכונות המים. למים תכונות שונות שיכולות להשפיע על תגובת הילד ואני אפרט כמה מהחשובות שביניהן:
לחץ הידרוסטטי – מדובר בתכונה של המים בה כל גוף הטובל בהם חווה לחץ עליו מכל הכיוונים. הלחץ גדל ככל שהגוף נמצא עמוק יותר. הלחץ ההידרוסטטי מספק לילד גירוי עמוק ואחיד על גבי כל גופו ומאפשר לילד לחוות תחושות ומסרים מרגיעים. לילד עם רגישות היתר הלחץ ההידרוסטטי יכול לספק תחושה של מגע אחיד נעים מרגיע ואילו לילד הסובל מתת רגישות לחץ זה מוסיף גירוי על כל העור ומגביר את הגירוי החושי בעיקר באזורים רגישים למגע כמו הפנים.
ציפה – תכונת מים הנובעת מהפרשי הלחצים של הלחץ ההידרוסטטי ויוצרת תחושת עילוי של הגוף. הציפה מאפשרת פעילות ללא עומסים רבים על הגוף ומקלה על התנועה הרכה והאיטית שיוצרת רגיעה והפחתת רגישות לתנועות השונות. יחד עם זאת תנועתיות אנכית כלפי קרקעית הבריכה יוצרת פעילות קשה יותר כנגד כח הציפה ובכך מגבירה את הגירויים החושיים העמוקים אצל ילדים עם תת רגישות.
הציפה והלחץ ההידרוסטטי מאפשרים לילדים לבצע פעילויות מותאמות לצרכיהם – מצד אחד ניתן לבחור בתנועתיות עדינה ורכה להרגעת תחושתיות היתר ומצד שני ניצן לקפוץ ולרוץ כנגד התנגדות המים ובתמיכת הלחץ ההידרוסטטי ובכך לחוות גירוי מוגבר.
חום המים - בבריכה טיפולית טמפרטורת המים היא בין  32-34 מעלות – טמפרטורה הדומה לזו של העור ולכן משרה תחושת חמימות נעימה. טמפרטורה זו יוצרת תחושת רוגע ומקלה על רגישות יתר.
תנועתיות כנגד מערבולתיות וצפיפות המים יוצרת מצד אחד התנגדות והגברת תחושה ומצד שני גירוי חזק על גבי העור שמרגיע אף הוא.
גורם משמעותי נוסף הוא עצם הציפה במים עם האזניים טבולות – דבר זה מאפשר התנתקות מכל הרעשים ויצירת שקט פנימי מרגיע – הפסקה מכל הרעשים המפריעים.
בכל התכונות האלו ניתן להשתמש כדי ליצור סביבה מרגיעה או מעוררת ולווסת את כמות הגירויים הפועלים על הילד.
חשוב שהילד יחוש מיד עם הכניסה למים את הנינוחות והרכות של המים וידע לפעול בהם בצורה המתאימה עבורו. לשם כך על המטפל להיות מיומן בעבודתו ולספק לילד את הגירויים המתאימים בהסתמך על תכונות המים וצרכי הילד. גורם לא פחות חשוב המגע המגע של המטפל אשר אמור להיות מגע נעים, תומך, מספק תחושת ביטחון ועם זה ללא אחיזה או משיכה.
 
האם טיפול במים יעיל גם לטיפול בבעיות קשב וריכוז? האם לילדים על הספקטרום האוטיסטי?
כמובן. גם ילדים אלו סובלים מהפרעה כלשהי בוויסות החושי שלהם בנוסף לקשיים אחרים וגם הם נהנים מתכונות המים למטרות קידום ושיפור מיומנויות בחיי היומיום. מחקרים שונים מצאו כי טיפול הידרותרפי שיפר תפקודים בתחומי התנהגות חברתית, משחק, תפקודים בפעילויות היומיום, הפחתת תנועות סטריאוטיפיות, יכולת ריכוז וקואורדינציה בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי או ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
 
האם יש תרגילים/ פעולות שאפשר לעשות באמבטיה בבית?
מומלץ בהחלט. כמובן שתחת השגחה מלאה ושמירה על גבולות הגירויים. על תמיכת ההורים להיות רכה ככל הניתן.
שהייה במים באמבטיה מספקת לילד את האפשרות להרגע לחוש את החמימות והמגע של המים ולהתנסות בתנועתיות מווסתת. חשוב להתאים את חום המים לפי תגובת הילד.
לילדים עם תת גירוי - ניתן לגרות ולהגביר תחושה על ידי השפרצה, דחיקת צעצועים צפים כלפי קרקעית האמבטיה, תנועות מהירות כמו מחיאת כפיים בתוך המים וגם תרגולים של ישיבה וקימה לעמידה. טבילת פנים במים ויצירת בועות יוצרת גירוי מעורר לפנים או שטיפת הפנים באופן עצמאי עם הטוש.
לילדים הסובלים מגירוי יתר כדאי לאפשר ציפה בשכיבה שקטה כשהאזניים במים או ישיבה במים בעומק אשר עוטף את מרבית גופם. הרטבת הפנים צריכה להיות מאד זהירה עם 2-3 אצבעות ובכל פעם על חלקים קטנים וגם חפיפת הראש כדאי שתעשה עם כלי מים ולא עם הטוש ולשפוך את המים בעדינות וקרוב לראש.
עטיפה במגבת רכה וגדולה עם חיבוק מלא תגרום לוויסות חושי מתאים לכל הילדים - כאמצעי מרגיע ואחיד לילד עם תחושתיות היתר וכאמצעי מגביר תחושה עמוקה ולחץ לילד עם תת הגירוי.
והכי חשוב, לאפשר לילדים להנות מהמים ולאהוב את השהייה בהם.
 
 
 
מרב הדר פרומר - פיזיותרפיסטית בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב, סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת ALCALA מדריד.
מטפלת בכירה במים עם 28 שנות ניסיון בטיפול בילדים. מרצה בכירה בתחומי הידרותרפיה בארץ ובעולם.